מאיה בר | mako | פורסם 12/02/25
תלמידי החברה הערבית מתמודדים עם אתגר ייחודי ברכישת שפה – מעבר מהשפה המדוברת לערבית הספרותית, לצד הצורך לשלוט בעברית. תוכנית "תמקין" מעניקה להם כלים להתמודדות כבר מהיסודי, כדי לבנות בסיס איתן להמשך דרכם האקדמית: "כשהקריאה הופכת לחלק מהחיים, כל הדלתות נפתחות בפניך"
נשירה גדולה של תלמידים מבתי ספר תיכונים בחברה הערבית אינו נושא חדש. בדומה לאוכלוסיות מהפריפריה החברתית בישראל, לא מעט תלמידים מהחברה הערבית מתקשים במיומנויות קריאה וכתיבה בשפת אימם. כמו כן, לתלמידים מהחברה הערבית אתגר משולש: התלמידים לגשר על הפער בין השפה המדוברת, שאליה נחשפו מגיל קטן בביתם לערבית הספרותית, השפה הרשמית שבה ילמדו ועליה ייבחנו כל זאת כאשר הם גרים במדינה שבה השפה הרשמית היא עברית.
בימים אלו מיזם ראשון מסוגו בשם "תמקין" ("בניית יסודות" או "העצמה" בערבית), שם לעצמו מטרה לסייע לתלמידים כבר בבית הספר היסודי. המיזם פועל ב-15 בתי ספר יסודיים ערביים, ובהם אום אל-פחם, ג'סר א-זרקא, ג'לג'וליה, לוד וכפר כנא, ושואף לחולל מהפכה בהזדמנויות החינוכיות עבור החברה הערבית בישראל, תןך שיתוף פעולה בין משרד החינוך, המשרד לשוויון חברתי והמרכז הישראלי לחדשנות בחינוך. בתוכנית מוכשרים מנהלים ומורים כך שידעו להאיץ את ההישגים הלימודיים בבתי הספר.
כחלק מתוכנית החומש לפיתוח כלכלי של החברה הערבית בישראל, זכה המיזם להשקעה של 33 מיליון שקלים הפרוסים על פני חמש שנים, כאשר מחצית מהסכום יממן משרד החינוך ואת המחצית השנייה המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך. יוזמי התוכנית שואפים לגשר על הפערים החינוכיים בין המסגרות החינוכיות היהודיות לערביות, להעצים מנהלים ומנהלות, מורים ומורות ובתי ספר.
עד כה, חלק גדול מההשקעות והתוכניות הממשלתיות במערכת החינוך הערבית כוונו לבתי ספר תיכוניים, כאשר הופעלו תוכניות פדגוגיות מועטות בבתי הספר היסודיים. עם זאת, מחקרים מעידים כי רכישת מיומנויות אוריינות בסיסיות בבית הספר היסודי חיונית להצלחה בעתיד בכל התחומים האקדמיים.
התוכנית שמה דגש על לימודי – קריאה כתיבה ושיח דיאלוגי. במסגרת הדגש על קריאה, בכל כיתה שבה פועלת התוכנית הוקמה ספריה עם מאות ספרים המסודרים בקפידה לפי רמות קושי, בהתאם לרמת הקריאה של תלמידי הכיתה. לצד הספריות עוצבו מחדש חללי הכיתות והוקמו פינות קריאה מזמינות בעיצוב חדשני המעודדות את התלמידים לקרוא.
"גיליתי שאני אוהב לקרוא ספרים", אומר אדם מדאח, תלמיד כיתה ב', "המורות מאוד מעודדות אותנו לקרוא ויש לנו ספרים בכל הכיתות. זה לא פשוט לי ללמוד את השפות השונות אבל אני מרגיש שאני מצליח. אני אפילו עוזר להורים שלי לפעמים עם דברים שלמדתי בבית הספר שקשורים בשפה נכונה".
בכל בית ספר נוסף תקן חדש – מאמנת אוריינות. המאמנת מובילה את עבודת הצוות מתוך בית הספר. בנוסף, בית הספר מצויד במערכת "מדידע" – פלטפורמה דיגיטלית חדשנית המאפשרת לצוות ההוראה לעקוב אחר התקדמות התלמידים ולוודא שאף תלמיד לא נשאר מאחור, וכן שניתן מענה לתלמידים מצטיינים.
"שינוי אינו דבר קל, במיוחד במערכת חינוכית", אומרת האלה עודה, מנהלת בית ספר אגי'אל ג'לג'וליה, "אך במקרה זה – אנו מרגישים את ההצלחה בתוצאות התלמידים שלנו שגורמות לנו להרגיש כמה זה היה נכון. התוכנית אפשרה לנו ליצור שפה אחידה ולתת לתלמידים עצמאות בלמידה. הם רוכשים אוצר מילים רחב יותר, מוקפים בסביבה כיתתית עשירה באוריינות שפתית שמשפיעה לטובה על רכישת השפה ומקדמת אותה. בזכותה אנו מאתרים תלמידים שזקוקים לדגש בנושאי השפה ומתערבים בזמן".
"המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מביא גישה ייחודית לטיפול באתגרי החינוך בישראל", אומר דן פוטרמן, מנכ"ל ומייסד המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך, "אנחנו מאמינים שהמפתח הוא בחיזוק היסודות כבר בגיל צעיר. גם השפה המדוברת וגם השפה כתובה דורשות חיזוק כדי לאפשר לתלמיד לפתח את מיומנויות למידה הנדרשות כדי להצליח בקריירה האקדמית שלו".
"אנו מאמינים שחווית הלמידה של שפת האם והפיכתה לרלוונטית ומותאמת היא הדרך לחולל את השינוי הנדרש", מוסיפה ד"ר שירין נאטור חאפי -מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, "הייחודיות בין היתר של התוכנית היא שהיא מכוונת לתלמידים, ועם זאת מעצימה את יכולות המורים הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית". לדברי סאלי עוואד עספור, סמנכ"לית המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך "כשתלמיד נחשף למאות ספרים בשנות היסודי, הספר הופך לחלק בלתי נפרד מחייו ולמקור של ידע והנאה. דרך הקריאה והשיח בכיתה, התלמידים רוכשים מיומנויות חיוניות: מנהיגות, ניהול דיאלוג, חשיבה רפלקטיבית ועבודת צוות. המבנה המסודר של התוכנית יוצר סביבה בטוחה המפחיתה משמעותית את רמת האלימות בבית הספר. כשמיומנויות אלו נרכשות בגיל צעיר, הן מניעות שינוי חברתי".
